אוהלי חזבאללה בהר דוב

אתמול, בעקבות החשיפה בכלי התקשורת הישראלים, עלתה לכותרות סוגיית הצבת שני אוהלי חזבאללה בתוך שטח ישראל בהר דוב לפני כשבועיים.
מאז הקמתם ועד היום נשמר פרופיל נמוך של העניין גם בישראל וגם בלבנון. כתבים לבנוניים המזוהים עם חזבאללה כמעט ולא התייחסו לסוגיה במהלך השבועיים האחרונים, בניגוד ל”הרעשות” שהם יודעים לעשות בצורה מקצועית במיוחד סביב כל אירוע, מינורי ככל שיהיה, בקו הגבול. יתרה מכך עד כה אפילו לא פרסמו תמונה אחת של האוהלים המדוברים ואחד הכתבים הלבנונים המקורבים לחזבאללה אף ציין שתמונת האוהלים שהוצגה בתקשורת הישראלית אתמול אינה של אוהלי חזבאללה.

חזבאללה מעוניין לפעול כאן בתוך מתחם “אי הבהירות” ולבסס אחיזה מתחת לרף המצלמות וההתלהמות התקשורתית. לשיטתו זו הדרך הנכונה במקרה הזה להגיע להישג ולאתגר את ישראל ואת כוח ההרתעה שלה.

בכתבה בעניין, בשופר המרכזי שלו, עיתון אלאח’באר הלבנוני, שפורסמה הבוקר, מדגיש חזבאללה כי האוהלים הוצבו בשטח לבנוני כבוש בחוות שבעא (שהוא כזכור אחד הטיעונים המרכזיים של חזבאללה מול הזירה הפנים לבנונית, לצורך שלו בהחזקת נשק ולהתבסס ככוח צבאי מעבר לצבא לבנון). עוד מודגש בכתבה כי ללבנון יש זכות להגיע לשטח כבוש זה בין אם באמצעות מוסדותיה הרשמיים ובין אם באמצעות אזרחיה המחפשים אחר דרך להתפרנס (רועי צאן וחקלאים למשל).

בכתבה באלאח’באר, עולה טענה לפיה השטח המדובר הוא בכלל מחוץ לגבולות הקו הכחול והוא שטח לבנוני כבוש גם לתפיסת צבא לבנון. טענה נוספת שעולה בכתבה היא שהקו הכחול אינו מהווה קו גבול בין המדינות , גם ע”פ החלטות האו”ם, אלא קו נסיגה של הכוחות הישראלים, ומשכך אין לגיטימיות לטענות הישראליות בדבר הפרת הריבונות.

חזבאללה מנסה כאמור למשוך זמן, לייצר תקדים ולגרום לשיח על השטח להגיע למגרש המדיני, הלגיטימי מבחינה בינ”ל (וגם מבחינה פנים לבנונית) וזאת תחת איום צבאי מרומז. ישראל כבר פנתה לגורמים מדיניים ובינלאומיים בעניין.

יש כאלה שיטענו שהדבר מזכיר את התנהלות חזבאללה סביב המו”מ על הגבול הימי, שם רשם הארגון הצלחה בולטת בסוגיית גבול משמעותית עם ישראל, באמצעות מו”מ מדיני עקיף תחת איום צבאי.

בכל מקרה לחזבאללה אין מה להפסיד בבלון הניסוי הנוכחי בהר דוב והוא ינסה למצות אותו עד תום. בצדק, מבחינתו. יש לו מרחב תמרון גדול.