תמונה נוספת של עגל שחוט במרכז הרחוב כשעשרות תושבים עזתיים עומדים מסביבו, בהם ילדים רבים, חלקם עסוקים בתיעוד האירוע.
###
הסיבה שאני מפרסם את התמונות הללו היא כי אני מייחס חשיבות להבנת ההשפעה הנפשית ארוכת הטווח שיש לשחיטות כאלה על הילדים הצעירים שנחשפים אליהן ועל חלקה בעיצוב דמותם כאנשים בוגרים.
אין להם בעיה לשחוט בני אדם, פרות זה כלום בשבילם
חלאה של עם
אין להם תקנה
Like ur mother
לא מבין את הטענה, גם אנחנו שוחטים בע”ח למאכל ולפולחן.
בילדותי חזיתי עשרות פעמים בשחיטה של בע”ח שונים למאכל משפחתנו ועדיין, לא גדלתי להיות רוצח.
צודק!
אני גם גדלתי במושב ושחטנו כבשים עיזים תרנגולות וזה לא גרם לי להיות רוצח..
מה שכן אני מרחם על הפרה שנפלה לידים של ערבי שאוכל בשרה בלי ברכה
מי אמר לך שערבים לא מברכים לפני שהם שחיטה או אכילה
תוסיף לזה הבדלים תרבותיים עצומים בין החברה הישראלית לפלשתינאית. זה לא השחיטה לבד
אצלנו שוחטים תרנגולות לעיני הילדים ביום כיפור. אותו דבר.
מי ישמע.. אתה מאנונימוס?
כי כפרות זה יותר טוב….
הצדק איתך
שחיטת חיות זה מראה קשה ומזוויע גם לאדם כמוני שאוכל מן החי (לצערי)..
אבל לעשות מזה טקס ופסטיבל זה מחריד וזה גורם לכך שתודעתית דם שנשפך הוא מחזה סביר וחלק מהחיים…
כך גדלים הילדים הללו-
שלטי שאהידים כסלב על ברחובות
נשקים ויריות זה כוח ותרבות
לעבוד כצ׳ופר מנהרות בחמאס זה כבוד
שהומו או חשוד בריגול נתלה בכיכר העיר..
ובקיצור- שפיכת דם זה תרבות!
שאלו הם שכנינו כדאי שנבין שדרך השלום והרצון לגרום להם להסתכל בעיניים של תרבות מערבית לא בשל עדיין!
הג׳יהאד לפני תרבות החיים שאנו מאמינים בה!
וכן זה קשור ומתחיל בכך ששחיטת חיות מפוחדות אחרי שהוכו נקשרו ונרדפו ברחובות נעשתה ללא מידת הרחמים והצניעות שקיימים ביהדות וברוב המקומות בעולם..
איזה התחסדות… כפרות יותר טוב?
מסכים איתך שהפרות הוא מנהג פרמיטיבי ועובדתית הוא הצטמצם מאוד ביחס לילדותי…
זה עבר לתרומה עבור מישהו שיעשה זאת איפשהו… זה השכיח היום למעט מקומות מאוד מסויימים שעדיין זה מנהגם.
אבל אם נעמיק שחיטת התרנגול נעשית אחרת
לגמרי-
עם חיתוך אחד במקום ספציפי, עם מינימום סבל ועוד כל מיני דיני שחיטה שכל מטרתם לצמצם צער בעלי חיים!!
אז המנהג פס זמנו אבל ללא ספק ביהדות כל נושא השחיטה בעיקר של פרות וכו׳ נעשים במידת הרחמים ובטח לא ברחובות אחרי שרדפו והיכו את החיה ללא הרף!
מסכים עם 90 אחוז ממה שכתבת 🙂
אבל הציטוט: “אני מייחס חשיבות להבנת ההשפעה הנפשית ארוכת הטווח שיש לשחיטות כאלה על הילדים הצעירים שנחשפים אליהן ועל חלקה בעיצוב דמותם כאנשים בוגרים.” מתנשא משהו…
לא רואה הבדל מול ילד יהודי שנחשף למנהג כפרות בו מסובבים תרנגולת סביב הראש ושוחטים אותה “ללא צניעות” (גם אם זה נעשה במידת הרחמים בעינך, אגב באירופה שחיטה יהודית נחשבת פסולה ולא הומאנית).
הטענה שאצלנו מנהג פאגני הוא תקין ואצל עמים אחרים לא, פסול בעיני.
*הכותב הינו קרניבור מושבע, אבל אני חושב שיש להוקיע כל מנהג שחיטה לא הומני ולא לצורך מאכל באשר הוא.
בוקר טוב.
כשהייתי ילד לפני כ 45 אצלנו במשפחה נהגו לשחוט כבשים ופרות.
לדוד שלי היה אטליז.
לא רואה שום השפעה מהצפיה בשחיטת הבקר.
יותר מרחם על העגלים שנפלו לידיים דל ערבים שאוכלים כמו חזירים מסכנה הנשמה המגולגלת בעגל הזה.
כשהייתי חייל עשיתי תגבור בחאוורה.
כל בוקר מול העמדה שלנו היו שוחטים בבית מטבחיים פרה ועז מול כולם בלי וילון ובלי כלום וכל הדם נשפך שם כמו נהר, ובשעות שמבוגרים הולכים לעבודה וילדים הולכים לבית ספר.
אם הייתי נשאר שם עוד שבועיים יותר ממה שנשארנו והייתי רואה את זה יותר יכול להיות שהייתי צמחוני/טבעוני היום. בלי צחוק
צצ
אענה לכמה מהתגובות כאן ביחד:
1. לשחוט פר או לשחוט תרנגולת זה לא אותו דבר.
2. במנהג תרנגול הכפרות( הגם שהוא מצומצם בהרבה מאשר השחיטה בחג הקורבן) לא כל תרנגול נשחט לעיני זה שעשו כפרות מעל ראשו.
3. שחיטה ברחוב לעיני כל שונה משחיטה בבית מטבחיים.
4. היקף הנחשפים לשחיטה בחברה העזתית למשל גדול מאוד. הרבה יותר מאשר בחברה הישראלית. המראות הללו משפיעים באופן שונה על אנשים שונים. ככל שהחשיפה גדולה יותר אנשים /ילדים רבים יותר מושפעים. יש לכך השפעה נפשית, שבעיני מקהה את רגש הרחמים הבסיסי של אדם כלפי יצור חי גדול מימדים והופכת את השחיטה שלו לדבר הרבה יותר קרוב ונגיש. זה מסיר בעיני מחסום שחשוב שיישאר בחברה מתוקנת.
ככל שיותר אנשים ייחשפו מקרוב לשחיטה כך שיעור גדול יותר מהאוכלוסייה ירגיש שהוא יכול להרוג בידיו עם סכין יצור חי גדול מימדים.
התמונות הללו מראות רק כמה היהדות והאיסלאם וכל דת פולחנית אחרת דומות…הכבשים שמגניבים להר הבית מדי פעם…למה הן עתידות לשמש אם לא לקורבן?
הבעיה במה שכתבת זה שאתה לא מסוגל לראות שביהדות יש מנהגים מאוד דומים עם מידת אכזריות זהה.
לכל הטוענים להשוואה בין זה לבין כפרות אז ככה:
בכפרות לא נותנים לילדים לצפות ובטח לא להשתתף. בעזה כן.
ביהדות מקדשים את ערך החיים (פיקוח נפש), באיסלאם מקדשים את ערך המוות (שאהיד).
ביהדות שוחטים בעלי חיים לצורך אכילה ובמתן דגש למינימום יסורים לחיה. לדוגמא אסור לבעל-חי לראות את הסכין, והסכין נפסלת אם החיה ראתה אותה.
יש הבדלים של שמים וארץ בינינו לבינם, באלף אספקטים.
ברוך שהבדילנו
קל קשר בין האכזריות של הערבים לשחיטה כאילו זו הסיבה אבל השחיטה היא שחיטה אצל כולם. השאלה מה קורה עד השחיטה. גם ברומניה הסתובבתי באיזור הכפרי ומלא משפחות שוחטות חזירים לכריסמס וטלאים בפסחא וזה טקס משפחתי. והרומנים לא אכזריים כמו הערבים (למרות שהתנאים שלהם די דומים לערבים). אז בני אדם ניזונים מבשר וזה הלך הדברים גם אם זה לא ככ נעים זה חלק מהתהליך. יכול להיות שאצלנו בחברה נהיינו מפונקים מדי כי חושבים שהבשר נוצר במחסן של הסופר ואת החלק הקשה מסתירים.
אני מונע מהילדים שלי מלצפות בעבודת מפני האשפה ברחוב בשביל שלא יגדלו להיות זבל.
Don’t worry so much about the children of Gaza. If you were so concerned about their character, you would mention how your country wipes out their entire family while they sleep, you bloody coward. You people are mentally screwed up in your head
תתעלמו מהתגובה של ההזוי הזה כאן.
הוא מסוג האנשים שהיו מאשימים את בעלות הברית בשימוש בכוח לא פרופורציונאלי במלחמה נגד הנאצים ומאמין שהחזק הוא בהכרח הרע בסיפור.
כל אוכל בשר צריך להזדעזע ממה שהוא גורם, הזוועות שנעשות בשמכם הם אות זוועות אם אתם רואים אותם או לא!