לפני כן צריך גם להבין את המלכוד של אבו מאזן: מצד אחד הוא נגד נורמליזציה שלא עוברת דרך פיתרון הסכסוך הפלסטיני כי זה מוריד מכוח המיקוח שלו מול ישראל מצד שני הוא יודע שהחמאה מרוחה אצל מדינות הציר הסוני שמיישר אינטרסים עם האמריקאים. הוא לא רוצה להחשב “בוגד” מול בני עמו אבל מצד שני זה עולה לו בשריפת היחסים מול איחוד האמירויות וחלק מהציר הסוני בשעה שעמודי התווך שלו – מצרים וירדן לא עומדים לצדו בסוגית ההסכם החדש והצהירו זאת מייד עם הוודע דבר ההסכם.
בקיצור אבו מאזן מפסיד בכל מצב מהמהלך המפתיע, מבחינתו, שנפל עליו.
הנה עיקרי הצהרת ההנהגה הפלסטינית בעניין ההסכם:
מגנים את ההסכם המפתיע בעניין נרמול היחסים עם ישראל, בתמורה לטענה בדבר השהיה זמנית של הסיפוח .
מה שעשתה איחוד האמירויות הוא בגידה בירושלים, באלאקצא ובסוגיה הפלסטינית.
אנו קוראים לה לחזור בה באופן מיידי מהמהלך. אנו דוחים את השימוש בסוגיה הפלסטינית ככיסוי (עלה תאנה-א”ע) למהלך הזה.
אנו קוראים לכינוס דחוף של הליגה הערבית ושל ארגון השת”פ האסלאמי כדי לסרב להכרזה של איחוד האמירויות.
הפלסטינים כנראה לא הפנימו שהרכבת כבר יצאה לדרך. הם החליטו שלא לעלות עליה….
