פרק 3 בסדרת המשולש ע”ש קאסם סולימאני
בשבועות האחרונים מתבהר יותר ויותר עומק האחיזה של אירן בתוך רצועת עזה כחלק מציר ההתנגדות והמשולש ע”ש קאסם סולימאני אותו הצגתי כאן בעבר.
האירנים, כשחקני שחמט מצויינים אינם מסתפקים במימון חמאס, התנועה השלטת בעזה ובמימון הג’האד האסלאמי שהוא הארגון השני בעוצמתו מבחינה צבאית ברצועה, אלא דואגים להכשיר כלי שרת נוספים, כאשר, ממש כמו על לוח השחמט, לכל אחד מהם, תפקיד שונה ויכולת שונה ובכל אחד מהם תשתמש אירן בעיתוי הנכון מבחינתה.
במהלך החודש שלאחר הצהרת טראמפ בעניין ירושלים יצא חלקו העזתי של ציר ההתנגדות מן הארון ובחסות דיווחים שהובלטו בתקשורת הפלסטינית והלבנונית על שיחות של קאסם סולימאני, מפקד כוח אלקודס במשמרות המהפכה, עם בכירי חמאס והג’האד האסלאמי, לצד התבטאויות ברורות של נסראללה על חשיבות ציר ההתנגדות גם בהבט הפלסטיני, קיבל משולש זה פומבי.
לצד הפומביות הזו נדחקה הצידה התבטאות מעניינת של חסן נסראללה בנאומו מאמצע דצמבר בה ציין גם את ארגון “פת”ח אינתיפאדה ” כחלק מציר ההתנגדות.
ולמה זה כל כך מעניין?
בחינה מדוקדקת של הארגונים שנטלו אחריות על ירי רקטות לעבר ישראל בשבועות שלאחר הכרזת טראמפ מגלה תמונה מעניינת במיוחד. איפיון מיוחד אם תרצו שחוזר על עצמו חמש פעמים, הרבה מעבר למקריות סטטיסטית. זה לא מקרה. יש כאן יד מכוונת.
על מה אני מדבר?
אציג לכם כאן רשימה של חמישה ארגונים שאני משוכנע שמרביתכם לא שמע עליהם מעולם, ואלו הם:
גדודי השהיד אחמד אבו אלריש
כתאיב אלמוג’הידין
כוחות אלעאצפה פת”ח אינתיפאדה
יחידות השהיד נביל מסעוד
חוליות השהיד חסין עבאיאת
כולם ארגונים בעלי מאפיינים זהים:
1.ארגונים קיקיוניים, אקרא להם ארגונים בעלי “חתימה נמוכה” (את הביטוי שאלתי, ולא במקרה, מהאופן שבו תאר תא”ל תומר בר מחיל האוויר את סוג המל”ט האירני שחדר לשטח ישראל לפני 3 שבועות. יש הרבה מן המשותף ביניהם ).
הארגונים אינם מוכרים ואינם נמצאים במרכז העניין של גופי המודיעין השונים.
2.כולם יצאו מרחמה של הזרוע הצבאית של הפת”ח – גדודי חללי אלאקצא, ובדגליהם עדיין מודגש הצבע הצהוב, אף על פי שאין להם כל קשר לארגון בראשו עומד אבו מאזן.
3. כולם מחזיקים יכולות שיגור של רקטות פשוטות באופן יחסי לעבר ישראל.
4. מספר הפעילים הצבאיים שלהם בעזה, מצומצם עשרות בודדות. אולי מאות.
5. ירי שלהם לעבר ישראל לא מהווה שבירת כלים לתפיסתה של ישראל.
אתעכב מעט על הסעיף האחרון: אם חמאס היתה יורה לעבר ישראל ולו רקטה אחת, ישראל היתה יוצאת לסבב לחימה בעזה. כלי השרת החדשים של אירן בעזה, דומים בהקשר זה לארגונים הסלפים, ישראל “מכילה” את הירי שלהם ומסתפקת בתגובה שאינה שוברת את כללי המשחק.
עוד אוסיף כי הארגון הבולט מבין החמישה הוא פת”ח אינתיפאדה, שבראשה עומד המנהיג אבו חאזם, שמקום מושבו הקבוע נמצא בדמשק ואנשיו מסייעים לכוחותיו של בשאר להלחם באזורים מסוימים בסוריה, דוגמת מחנה הפליטים אלירמוכ בדמשק.
עוד אציין כי ישנם מחנות אימון לפעילי הארגון בלבנון וכי באמצע דצמבר (תקופת הירי לעבר ישראל) הגיע אבו חאזם, בראש משלחת של הארגון לבקר את חסן נסראללה בביירות.
ארגון זה נמצא בכל קודקודיו של המשולש: עזה, סוריה ולבנון. והברית שלו עם ציר ההתנגדות פומבית. הוא למעשה התגלמותו של המשולש.
הוא בהחלט יכול להוות החוליה המקשרת בין כל חמשת הארגונים (ואולי יותר) בעלי המאפיינים הכל כך דומים. דומים מכדי שזו תהיה מקריות.
ונחזור למשחק השחמט של קאסם סולימאני:
על הלוח יש סוגים שונים של כלים, בעלי תפקידים שונים ויכולות שונות. אפשר לדמות את כלי השרת החדשים של אירן לפיונים, הרגליים. כאלה שאירן יכולה בהחלט להקריב במסגרת ניסוי כלים. זה להערכתי מה שקרה בדצמבר. אירן בחנה /עשתה ניסוי כלים בנשק החדש שלה, זה בעל החתימה הנמוכה, שאינו חושף את הכלים הכבדים יותר החמאס והג’האד האסלאמי לפגיעה מצד ישראל ומעניק לאירן רובד נוסף של פעילות, כלי מסוג חדש בו היא יכולה להשתמש בהתאם לראייתה ולצרכיה.
הפרק הראשון בסדרה:
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=1754805991208457&id=1024181447604252
הפרק השני:
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=1762596847096038&id=1024181447604252
