הרבה גבות הורמו לפני כשבועיים כאשר חבר הלשכה המדינית של חמאס חסאם בדראן, התראיין למגזין היהודי – אמריקאי, טאבלט (פרסמתי כאן ב 21/9).
גם אז כתבתי שבחמאס מיואשים, אבל ראיון של הקודקוד-מנהיג חמאס ברצועה לעיתון ישראלי, ציוני, להגדרת הפלסטינים, הוא כבר משהו יוצא מגדר הרגיל. השורה שהכי עניינה אותי בראיון היא אם יחיא סנואר ידע שהוא מתראיין לעיתון ישראלי (שכן המראיינת איטלקיה) – ומסתבר שכן. העניין לא הוסתר ויחיא סנואר נכנס לראיון בעינים פקוחות.
מה שדחף אותו לראיון הוא הרצון שלו להגיע לדעת הקהל הישראלית מעל לראשי המערכת הפוליטית והבטחונית הישראלית. סנואר מרגיש שהסכם הרגיעה אליו הוא כה מייחל היה בהישג נגיעה וכעת, השתנו העמדות הישראליות בלחץ אבו מאזן (כך לתפיסת חמאס) ,שוב הסכם הרגיעה, שהוא פטרונו נראה רחוק מתמיד.
צריך להבין שהוא הולך לחטוף המון ביקורת פנימית על הראיון הזה – חילול קודש של ממש “והתחנפות לציונים”. הוא ישלם על כך מחיר אך עדיין בחר לקיים את הראיון.
העיתוי, גם הוא אינו מקרי.
אנו נמצאים עכשיו כבר אחרי החגים היהודיים, והתגובה הישראלית כבר יותר משוחררת כלפי האלימות הפלסטינים על גדר הרצועה, דבר שיכול להוביל ביתר קלות לעימות, ככל שחמאס תשמור על משוואת “תקיפה תענה בתקיפה” – והיא נחושה לשמור עליה.
עוד מילה על ההסלמה המדורגת של האירועים בגזרת עזה. כבר ציינתי בשבועות האחרונים את העליה בהיקף האירועים האלימים ובעוצמתם: יחידות התיזוז הלילי, ההפגנות הקבועות מעבר לימי שישי, מוקדי חיכוך חדשים, בלוני תופת ועוד.

אפשר בהחלט להתפעל מאיכות השליטה של חמאס בגובה הלהבות. שליטה טוטאלית. מדי שבוע רואים הסלמה, אבל מדודה. מכוונת. תחת שליטה.

אך לעיתים מועיל לראות את מצבה של חמאס בעיני הסלפים, שהם, בעיני, מבקריה האמיתיים והאופוזיציה האידיאולוגית היחידה של חמאס:

כך כתב פעיל הנמנה עם הזרם הסלפי ברצועה:
“בני ציון צלחו את החגים היהודיים וצלחו את כינוסי האו”ם בשלווה ובביטחון. כישלון שיחות הפיוס והרגיעה במצרים שחקו את האנרגיה של חמאס. אז מדוע לא שולחת חמאס חמושים לגבול כדי שיחדרו לתוך ישראל? או לפחות יניחו מטעני חבלה סמוך לגדר? ובאופן הפוך מחמאס, בני ציון – ידם קלה על ההדק”
חמאס נמצאת במבוי סתום. דווקא ההכלה הישראלית של האירועים האלימים ברצועה שחקה את כלי ההתשה העומדים לרשות חמאס. כל מה שהם מנסים לא עובד. הם לא מצליחים לשנות את מצבם ולצאת מן הבוץ עם הסכם רגיעה חצי מכובד לכל הפחות. מעבר לכך, החורף מגיע ועמו תרד משמעותית האפקטיביות של בלוני התבערה וכן יהיה קשה יותר להביא מפגינים אל הגדר.
מה שעוד צריך לומר הוא שחמאס עדיין לא רוצה מלחמה והראיון של סנואר בהחלט מעיד על כך , אבל היא ללא ספק מתקרבת לשלב שבו מלחמה היא המוצא האחרון מבחינתה. לא כולם בחמאס אדישים לחוסר ההצלחה של הנתיב בו בחר סנואר…