בשבוע שעבר ביקר באזורנו סגן נשיא ארה”ב, מייק פנס. פנס הגיע לעמאן, שם פגש את מלך ירדן. הדיע לקהיר שם פגש מכר ותיק שלו מימי המכללה הצבאית בשנת 1976, הנשיא המכהן עבד אלפתאח א-סיסי והמשיך באופן סמלי לירושלים, שם טמן פתק בכותל וכל זה על רקע הכרזת טראמפ בעניין ירושלים, שפנס הוא האדריכל הראשי מאחוריה.
ומי החליט להחרים את פנס?
אבו מאזן. הוא ברוגז עם פנס.
חשוב להבין ירדן היא מדינה בעלת רוב פלסטיני וממונה על ההקדשים המוסלמים במזרח ירושלים. אבו מאזן נשען רבות על התמיכה הירדנית והיא חשובה מאין כמוה עבורו. (הוא אפילו החליט לאחסן שם את המטוס החדש שרכש לאחרונה ב 50 מיליון דולר).
מצרים אף היא שחקן מאוד מרכזי בזירה הפלסטינית ואיני רואה מהלך שיכול להתבצע בזירה זו ללא הסכמה מצרית או מעורבות פעילה מצידה.
שני מנהיגי מדינות כל כך חשובים עבור הפלסטינים מקבלים בחמימות מופגנת את פנס, חודש בלבד לאחר ההכרזה ה”כל כך דרמטית ” מבחינת הפלסטינים בעניין ירושלים. יתרה מכך, אחרי שהפלסטינים מכריזים שארה”ב לעולם לא תוכל להיות שוב מתווך במו”מ עם ישראל, בא מלך ירדן ושופך דלי של מים קרים בפניהם מעל הבמה הבינלאומית בדאבוס.
במילים אחרות, ארה”ב מכירה בירושלים והכרזתה בעניין ירושלים לא מהווה שבירת כללי המשחק מבחינת הפטרונים המרכזיים של הפלסטינים.
להפך, היחסים בין הפטרונים לבין האמריקאים טובים מתמיד.
שוב מודגש באופן ברור הפיחות הזוחל במעמד הפלסטינים בכל הקשור לסוגיות המרכזיות במו”מ העתידי בישראל וכל המשענות שיש לפלסטינים מצביעות לכיוון אחד. ארה”ב. (וזה מבלי שנגענו בסעודים “המשוחדים”).
אבו מאזן מתעורר לתקופה לא פשוטה ומגלה שנקבעים כללים חדשים שיביאו אותו בעמדה פחות טובה למו”מ העתידי עם ישראל.
עוד נוסיף כי כחודש לאחר ההכרזה אין שום אינתיפאדה פעילה בעניין ירושלים ואפילו ארדואן כבר מצא לעצמו עיסוק אחר. תהליכים עוצמתיים מתרחשים באזור והפלסטינים מגלים, לפחות בנושא ירושלים, כי הרכבת כבר נוסעת…
בתגובות צירפתי תמונה של שני חברים ותיקים..
