הערב נשא מזכ”ל חזבאללה, חסן נסראללה, נאום בן כ 75 דקות לרגל יום השנה ל”שחרור השני” – הניצחון על דאע”ש ועל הארגונים האסלאמיסטים בלבנון ובסוריה.
בנאומו התייחס נסראללה למספר סוגיות כאשר השניה שבהן היא המעניינת יותר מבחינתנו ועסקה באיומיה המרומזים של ישראל לחסל את צאלח אלעארורי, מספר 2 בחמאס, החוסה בצילו של חזבאללה כעת בלבנון ומשם מחולל את גל טרור הגדה האחרון.
נסראללה, שנשמע הערב פחות זחוח מהרגיל, ביקש בנאומו להקטין מאוד את חלקה של איראן בפיגועים בעת האחרונה בגדה (ובמיוחד על רקע החשיפה הטרייה בישראל כי סוכל משלוח של מטעני חבלה איראנים מתוחכמים שיועדו להגיע לגדה, דרך גבול ירדן). נסראללה הדגיש כי מה שמתחולל בגדה הוא רצון פלסטיני גרידא וכי המאבק הפלסטיני בישראל החל עוד בטרם המהפכה האסלאמית באיראן. לדברי נסראללה, ישראל מנסה לשווק לעולם, שלא בצדק, כי מה שקורה בגדה זו תוכנית איראנית (האיראנים התגאו בכך בעצמם בעבר-א”ע), בעוד שלא כך הדבר(כנראה הבוסים של נסראללה באיראן צריכים כעת להרחיק את עצמם מהאש לרגל עסקת הפשרת הכספים שלהם מול האמריקאים).
עוד בהקשר איומי ישראל לבצע חיסולים, חזר והזכיר נסראללה את עמדתו מנאומי עבר שלו לפיה כל חיסול על אדמת לבנון בין אם של לבנוני ובין אם של פלסטיני, איראני או כל אדם אחר, יגרור תגובה עוצמתית. לדבריו לא ניתן יהיה לשתוק על אירוע מעין זה או להכיל אותו וכן לא יתאפשר להפוך את לבנון שוב לזירת חיסולים.
אני חייב לציין שנסראללה השאיר לעצמו מרחב תמרון מאוד גדול בדבריו הערב. “תגובה עוצמתית” היא דבר סובייקטיבי שנתון לפרשנות רחבה. הוא לא איים במלחמה רב זירתית ולא פירט מה תכלול התגובה אף על פי שהיה יכול בקלות לקבוע משוואה עם מחיר קונקרטי וידוע מראש שיכול להרתיע את ישראל.
כשהתייחס לעמדתו זו נסראללה לא נשמע נלהב ולא דיבר בטון משתלח או רהבתני כהרגלו. כשהוא רוצה להיות מאיים הוא יודע להיות הרבה יותר ציורי, נחוש ומתלהם ממה שראינו הערב.
עובדה זו לא הפריעה לערוצים הפלסטינים להתלהב ולפרסם בהיקף נרחב את דבריו בעניין תגובה של חזבאללה לחיסול אפשרי בשטח לבנון מצידה של ישראל.
בקליפת אגוז: לא נאום יוצא מגדר הרגיל אצל נסראללה מבחינת רף האיומים שהושמעו. יש שיראו בו דווקא ניסיון להנמיך את גובה הלהבות ולהרחיק את האש הפלסטינית מאיראן ומחזבאללה. דבריו של נסראללה בעניין החיסול בשטח לבנון הם כדי לצאת ידי חובה. לא יותר מזה. הם אינם מחדשים דבר.
מר נתניהו מחפש מלחמה כדי לשכוח את הצרות שלו. השאלה היא האם יש לו צבא.
לא התעייפתם מזה? שומעים את המפשטים האלה עוד מהמחאה החברתית, בינתיים סטטיסטית – הוא זהיר מאוד בשימוש בכח צבאי.