בנאום חשוב בן 62 דקות הערב, ממשיך נסראללה את הקו שהציג בנאומו הקודם בכל הקשור לסוגית הפקת הגז משדה כריש והמו”מ על רישום הגבולות הימיים.
הערב הוא היה פומפוזי יותר. הרים את רף האיומים אך עדיין נותר בתוך המסגרת אותה התווה את נאומו הקודם.
את חציו הראשון של הנאום הקדיש נסראללה לביקורו של ביידן באזור וגם לאיומו האחרון של שר הביטחון גנץ מה 22 ליוני לפיו “אם נדרש לכך נצעד שוב אל ביירות, צור וצידון…”
נסראללה ציין כי הדבר העיקרי שגרם לביידן להגיע למזה”ת הוא משבר הגז והנפט (ומכאן מלמד נסראללה על חשיבות הגז גם בהקשר הלבנוני) והוסיף כי דמותו של ביידן הזקן, תנועותיו והליכתו מסמלים את מעמדה של ארה”ב בעולם – היא נכנסה לשלב הזיקנה ואינה אותה ארה”ב של לפני 20 שנה.
באשר לאיומו של גנץ מציין נסראללה כי הלבנונים לעגו לאיום זה שכן לאחר הפעולה הקרקעית האחרונה בעזה (צוק איתן) בה נחטפו לצה”ל חיילים ישראל כבר לא מתכננת להכנס קרקעית אפילו לעזה המסכנה והנתונה במצור כך שאין מה לדבר על כניסה קרקעית ישראלית ללבנון ובטח שלא לעומקה. זה לא ריאלי ע”פ נסראללה. נסראללה הוסיף שאפילו מתאר תרגיל “מרכבות האש” לא כלל כניסה קרקעית לעזה אלא רק תקיפה מהאוויר. נסראללה פונה לגנץ ומציע לו להזכר מה קרה כשישראל ניסתה להכנס קרקעית לבינת ג’ביל, הקרובה לגבול, בימיה האחרונים של מלחמת לבנון השנייה.
סוגיית הגבולות ושדה כריש
בחלקו השני של הנאום עוסק נסראללה בהרחבה בסוגיית הפקת הגז משדה כריש ורישום הגבולות.
ראשית קובע נסראללה מסגרת זמנים מוגדרת של חודשיים. לדבריו זהו חלון ההזדמנויות של לבנון להשיג הישגים, מפני שבעוד חודשיים(בספטמבר) , כאשר ישראל תתחיל להפיק, לדבריה, גז משדה כריש ואז הכל יהיה קשה ומורכב הרבה יותר.
בשלב זה, שהוא המרכזי בנאום, בעיניי, חוזר נסראללה ומדגיש את עמדתו מנאומו הקודם:
מדינת לבנון היא האחראית על רישום הגבולות מול ישראל, היא מנהלת את המו”מ והיא קובעת. חזבאללה אינו מתערב בכך ואינו צד למו”מ.
עם זאת, חזבאללה מסייע באמצעות כוחו הצבאי לחיזוק העמדה הלבנונית במו”מ מול ישראל.
לדבריו זו בדיוק הסיבה לשיגור הכטב”מים לעבר שדה כריש. הדבר גרם ל”תזוזות” אצל האמריקאים וישראל שהבינו שחזבאללה “רציני בכוונותיו”. נסראללה קורא לממשלת לבנון לנצל את חזבאללה לעניין זה. חזבאללה ע”פ נסראללה, ישמח להיות “מנוצל” על ידי ממשלת לבנון לשם כך.
בשלב זה אומר נסראללה משפט מעניין וחשוב על המו”מ מול ישראל :”ישנה התקדמות חיובית במו”מ אך זה לא מספיק”. (לא בכל יום תשמעו כאלה דברים מפיו של נסראללה).
נסראללה מוסיף שחזבאללה ינקוט בכל צעד שיראה לנכון כדי לסייע ללבנון במו”מ ובכלל זה מציין כי שיגור הכטב”מים היה רק ההתחלה.
נסראללה מציין כי חזבאללה רצה שישראל תפיל את הכטב”מים באמצעות אש מספינות ומטוסים כדי שיושבי אסדת הגז יבינו ויראו שהם נמצאים באזור שאינו בטוח. לדבריו חזבאללה רצה שישראל היא זו שתחשוף את העניין ותודה בכך- וכך היה. ישראל פרסמה את הדיווח לפני חזבאללה.
נסראללה מציין כי זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה שוגרו לעבר ישראל 3 כטב”מים בעת ובעונה אחת.
בחלקו האחרון של נאומו נסראללה מחדד את איומיו וקובע כי עדיף ומכובד יותר למות כשהיד במלחמה מאשר לגווע ברעב במצב הכלכלי הקשה אליו הולכת לבנון. אחרי המלחמה יש אופק. אחרי הקריסה אין.
נסראללה חותם את נאומו בהומאז’ לאיום המפורסם שלו מלפני 11 שנה על חיפה (מא בעד בעד חיפה) ומכריז על המשוואה הבאה:
“כריש, מא בעד כריש ומא בעד בעד כריש” – כלומר: אם לבנון לא תוכל להציל את עצמה מקריסה באמצעות הפקת גז אזי ישראל לא תוכל להפיק גז מאף אחד משדותיה ובארותיה, גם מאלה הנמצאים אחרי שדה כריש.
וכמו חיילים ממושמעים, מרגע סיום הנאום החלו צייצני הציר השיעי למלא את הרשתות החברתיות בציטוט:”כריש, מא בעד כריש ומא בעד בעד כריש”.
אמנות ההשפעה ברשת. יש מה ללמוד.
