אתמול פרסמו יותר מארבעה כתבים צבאיים שונים בדיוק בשעת שיא הרייטינג של פתיחת מהדורות הערב (20:00) ידיעה שהמקור שלה לא דווח ועורפל בכוונת מכוון (באופן די שלומיאלי כשמביטים מן הצד) העוסקת בכך שהרמטכ”ל אומר שהוא מוכן לשקול לשחרר את 200 מחבלי חמאס הכלואים ברפיח בתמורה להשבת גופתו של הדר גולדין.
מאז אתמול לא עוזבת אותי השאלה באשר לתפקידו של הכתב הצבאי, האינטרסים שלו והיחסים שלו עם דובר צה”ל ואיפה כל זה פוגש את האינטרס הציבורי.
העלאת סוגיית פתיחתו מחדש ההסכם באשר להשבת גופתו של הדר גולדין היא אווילית ופוגעת באינטרס הישראלי – את זה ציינתי אתמול ואין לי כוונה להרחיב עוד בנושא. גם לא בעניין הדיווח הנוסף בנושא שפורסם הערב.
נשאלת כאן שאלה נוספת מהותית ומרכזית בחשיבותה גם להמשך הדרך. האם כדי לזכות לשיתוף פעולה עם דובר צה”ל וכדי לקבל סקופים בלעדיים מתוך חומרים הנמצאים רק בידי הצבא (לדוגמא פרסום ראשון של תמונתו של מחמד דף, או פרסום ראשון של השלכת גופת חטוף ושתילתו באתר חיפושים), נדרש הכתב הצבאי הממוצע לבלוע את כבודו, את מקצועיותו ואת האינטגריטי העיתונאי (ככל שזה קיים) כדי לשתף פעולה עם מסרים שהצבא מבקש להעביר, שלא בצינורות המקובלים?
הרי דובר צה”ל הוא גוף תקשורת עצמאי והיה יכול לפרסם בעצמו את דברי הרמטכ”ל, כפי שהוא עושה מדי פעם בפעם.
האם כאשר דובר צה”ל מבצע “תידרוך מאחורי הקלעים” לכתבים צבאיים כדי שאלה יפרסמו במקומו מסרים “בצורה רכה” ולא ישירה – אין בכך משום פגיעה במינהל התקין?
האם דובר צה”ל מפעיל את הכתבים הצבאיים בתור שלוחיו לנושאים “פחות נוחים” ?
האם לציבור לא מגיע לדעת שמדובר בתידרוך יזום של הצבא? האם הכתב הצבאי לא מועל בתפקידו כשאינו מדווח לציבור שמדובר בתידרוך יזום ונותן תחושה שהוא “הצליח להשיג את המידע ממקורותיו המיוחדים”? הרי יש הבדל מהותי וערך עיתונאי גדול לשאלה האם הדיווח, מקורו ב”הדלפה אותנטית” שהושגה באמצעות עבודה עיתונאית חרוצה או שמקורו ברצון של אותו “מודלף” להשמיע את דבריו באופן יזום ומכוון.
ומה תפקידה של הצנזורה בהדלפות של דברי רמטכ”ל למשל?
אני מוצא כאן טעם לפגם. במיוחד כי מדובר בגוף כמו צה”ל. יש לו דוברות. יש לו את הכלים לפרסם באופן בלתי תלוי. המידע שברשותו הוא מידע ציבורי/הושג במימון הציבור ולא נועד לקדם רייטינג בערוצים פרטיים. המידע הזה הוא מטבע עובר לסוחר – שיש בגינו תמורה- פסולה ע”פ רוב. ותמיד נשאלת השאלה מהי התמורה? והאם זה משחית את שני הצדדים?
איני נאיבי לחשוב שהפוסט הזה שלי ישנה את הדרך שבה מתנהלים הדברים כבר עידן ועידנים אבל אשמח אם הוא יעורר אצלכם הקוראים קריאה ביקורתית יותר באשר למידע המוזרם על ידי צה”ל דרך הכתבים הצבאיים שמשמשים כאן כצינור לא ביקורתי במיוחד – לא ממש מה שמצופה מעיתונאי.
ולכם הכתבים הצבאיים, אולי יתעורר אצלכם קצת המצפון/החוש העיתונאי ותחליטו לתת לקהל שלכם את מה שמגיע לו. אם זה תידרוך יזום, אל תסתירו את זה מהקוראים שלכם. יש לכך חשיבות. תהיו עיתונאים.
