בימים האחרונים מתרבים הדיווחים בתקשורת על כך שצה”ל עומד להודיע על סיום השלב העצים בלחימה ברצועת עזה ואז לעבור לשלב השלישי בו הוא יתבסס על פשיטות לתאי שטח ברצועה.

ככל שמתגבר העיסוק בסיום השלב העצים עולה השאלה המתבקשת, האם חמאס הוכרעה? האם היא לקראת הכרעה? האם היא לא אמורה להיות מוכרעת אחרי הפעולה הקרקעית ברפיח? מה צריך לקרות כדי שחמאס תוכרע? איך מודדים הכרעה? האם חיסול סנואר או לכידתו משמעם הכרעת חמאס?

אנסה לענות לפחות על חלק מהשאלות הללו.

ראשית נבחן את הנתונים המספריים:

1.לפני המלחמה, ע”פ הערכות שונות בישראל התפלג הכוח הצבאי ברצועה כדלקמן:
כ 30 אלף פעילי הזרוע הצבאית של חמאס.
כ 10,000 פעילי הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי.
כ 5,000-7,000 פעילי הזרועות הצבאיות של יתר הפלגים הפלסטינים ברצועה.
כ 20 אלף פעילי מנגנוני הביטחון של חמאס.

סה”כ נושאי נשק ברצועה (כולל כוחות שיטור) – בין 60 ל 70 אלף איש.

2. ע”פ נתוני משרד הבריאות בעזה נהרגו עד כה כ 38 אלף עזתיים.

3. ע”פ ניתוח נתון של ראש הממשלה נתניהו מחודש מרץ האחרון עולה שלמעלה מ 42% מההרוגים בעזה הם מחבלים (וזה נתון מעולה בכל קנה מידה צבאי בינ”ל). אם נשתמש ביחס הזה לצורך החישוב עולה ש 16 אלף מתוך ההרוגים עליהם מצהיר משרד הבריאות הפלסטיני בעזה הם מחבלים.

4. ע”פ פרסום של ערוץ כאן מתאריך 1.7 ישנם 1300 מחבלים עזתיים כלואים בישראל.

5. חמאס טוענת שישנם 10,000 נעדרים ונניח לצורך העניין שגם שם נשמר יחס של 42% מחבלים מתוך ההרוגים. כלומר כ 4200 מחבלים קבורים מתחת להריסות (בהם כאלה שנהרגו בתוך מנהרות).

6. כאלף מחבלים נהרגו בעוטף ב 7.10.

מסיכום הנתונים ניתן להעריך שכ 22 אלף מתוך כ 70 אלף נושאי נשק עזתיים יצאו באופן סופי ממעגל הלחימה.

נשארנו עם קצת פחות מ 50 אלף שעדיין בחיים.
צריך להוריד מכך פצועים שלא יכולים לשוב ללחימה, ועוד כאלה שברחו לחו”ל, אך גם נהיה נדיבים מאוד לגבי כמות המחבלים הפצועים ואלה שברחו ונאפשר שוליים רחבים למרווח הטעות בהערכות, עדיין נשאר עם עשרות אלפי מחבלים מאומנים נושאי נשק שמאפשרים, נכון לשלב זה, את המשך שלטונה של חמאס ואת הסיכול של כל גורם אחר ששואף להוות אלטרנטיבה שלטונית לחמאס.

אז איך זה שצה”ל לא הרג יותר מחבלים?

חשוב לציין שהמחבלים נטמעים בתוך אוכלוסיה אזרחית ואף לבושים בבגדים אזרחים וקשה לדוג אותם אחד אחד בתקיפות מהאוויר או בפשיטות קרקעיות. ע”פ קצב ההרוגים היומי אותו מציין משרד הבריאות בעזה בחודשיים האחרונים יקח זמן רב להדביר את כל המחבלים.

רפיח היא דוגמא טובה לעניין זה. נצלול פנימה:

חטיבת חמאס של רפיח מכילה ארבעה גדודים. בגדוד ממוצע של חמאס ברצועה ישנם כאלף פעילים צבאיים.
בתמרון הנוכחי ברפיח, שעומד ע”פ פרסומים שונים להסתיים בקרוב, נהרגו ע”פ הרמטכ”ל (2.7), כ 900 מחבלים, מתוך פעילי 4 הגדודים. עדיין ישנם עוד כ 3000 פעילים צבאיים שלא נהרגו ורובם ככל הנראה ברחו צפונה מרפיח.

כשצה”ל נערך לפעולה ברפיח הוא איפשר לכל מי שרצה לברוח צפונה, זאת במטרה לרוקן במהירות את רפיח מאזרחים כדי להקל מעט על ההתנגדות האמריקאית העזה לפעולה הצבאית שם.
אפשר לומר שצה”ל כיוון את פעולתו ברפיח יותר לחיסול תשתיות הטרור מאשר לחיסול פעילי טרור.

האוכלוסייה שברחה מרפיח צפונה לא עברה סינון דרך עמדות בידוק.

וכך קרה גם ברוב הפעולות הקרקעיות של צה”ל במחוזות השונים ברצועה. לא נעשה סינון של האוכלוסייה (למעט הפינוי ההתחלתי הגדול של אזור צפון הרצועה בראשית הפעולה הקרקעית שם) וכל מחבל שרצה יכול היה לנוע כמעט בחופשיות מלאה ממקום למקום ברצועה.

נוסף על כך יש לציין שצה”ל לא ביצע תמרון קרקעי בדיר אלבלח ובנציראת במרכז הרצועה ויש להניח שיש שם ריכוז גבוה של מחבלים ותשתיות טרור.

עוד אציין כי צה”ל נמנע כמעט לחלוטין מחיסול גורמי מפתח במערך השלטון המקומי ברצועה – הנשלט לחלוטין על ידי חמאס.