כאחד שעוקב מקרוב כבר שנים ארוכות אחרי יחיא סנואר, אומר שאני חושב שיחיא סנואר מוכשר בעיני הרבה יותר מאשר אסמאעיל הניה בכל פרמטר. בעיני גם בתפקידו הקודם כמנהיג חמאס ברצועה, האפיל בכישוריו ובשאיפותיו על הניה. הניה היה יותר “נשיא” מאשר “ראש הממשלה של חמאס” בפועל… סנואר תמיד היה דומיננטי יותר, חד יותר, שאף גבוה יותר וראה רחוק יותר… אולי רחוק יותר מדי… סנואר האמין שהוא יכול להשיג דברים שאחרים חשבו שהם דמיוניים או בלתי אפשריים – כך במידה רבה, בשיתוף פעולה עם מחמד דף, נולדה, לפחות בעיני, התוכנית השאפתנית מאוד של טבח ה 7.10.
כדי להוציא תוכנית כזו אל הפועל, ותחילה בכלל להגות כזו תוכנית … צריך להיות אדם חריג, עם חשיבה מתוחכמת ויוצאת דופן, אומץ רב, קהות חושים ומידה מסוימת של טירוף – את כולם יש לסנואר. להניה פחות.

אמש כתבתי שאני חושב שהמהלך של מינוי סנואר ליו”ר הלשכה המדינית של חמאס מקרב אותנו צעד אחד קדימה לעבר סיום המלחמה. מייד אסביר.
ראשית – אחת המטרות המובילות של המהלך בעיני היא להוריד את הלחץ מעל קטר. האמריקאים לחצו מאוד על הקטרים המארחים את הנהגת חמאס בחו”ל ללחוץ על חמאס כדי שזו תסכים לעסקת חטופים.
המהלך הנוכחי מנטרל את הלחץ האמריקאי על קטר – מרכז קבלת ההחלטות עבר כעת, כל כולו, לרצועת עזה.
בכך גם מנטרלת חמאס את ה”פינג פונג” של קבלת ההחלטות החשובות בעניין המלחמה בין “חמאס חוץ” ל”חמאס פנים”.
חמאס פנים מקבלת כעת את ההחלטות וכעת גם “מלוא האחריות” נמצא על כתפיה.
כעת “חמאס פנים” שהיא למעשה יחיא סנואר נושאת באחריות לפתיחה במערכה, לניהולה ובמידה רבה – “המפתחות לסיומה” מצויים כולם בתוך תא שטח מצומצם הנתון ללחץ ישראלי פיזי ישיר.
להערכתי חמאס הלכה למהלך של “All in” בכל הנוגע לניהול המלחמה ולמתחולל בעזה, תוך כדי בידודה של הטריטוריה הזו (רצועת עזה). גורלה של עזה כעת נתון בידיה.
אני משוכנע שבכירי חמאס לקחו בחשבון אפשרות ריאלית של חיסולו של יחיא סנואר בעזה, כאשר החליטו פה אחד על מינויו.
ייתכן שבעיניהם אירוע כזה יכול להיות דרך לרדת מהעץ ולצאת לדרך חדשה שתאפשר להם נסיגה מעמדות עליהן מתעקשים כעת בחמאס. עמדות שאינן מאפשרות את סיום הלחימה.

זה יכול לסגור את פרק ה 7.10 שהתחיל ברצועת עזה על ידי יחיא סנואר ומחמד דף ויכול להגמר ברצועה כאשר אלה שהגו אותו יסיימו שם את דרכם. זה יאפשר “לזרוק עליהם את האחריות” ולעשות shift בניהול המשך דרכה העתידית של חמאס. סנואר במקרה כזה יקח עמו לקבר את האחריות לאירועי ה 7.10 לטוב ולרע, מבחינתה של חמאס. יש בכך גם צדק פואטי.

שינוי המצב הדרמטי הזה הוא תולדה של חיסול הניה בטהרן, חיסול שלא יכול היה לקרות בקטר, בשל החסות האמריקאית לה זוכה קטר.
הקלפים חולקו מחדש בעקבות כך וכעת יש הזדמנות לשינוי ושבירת הקיפאון.