אני רוצה לחבר יחד לרגע כמה דברים שהתפרסמו כאן בערוץ ביממה האחרונה, לכדי מסקנה ותובנה להמשך.
כתבתי לכם אתמול באריכות על תפקידו המרכזי של נסראללה ב"ציר ההתנגדות" ועל יכולותיו הרטוריות המופלאות, שבשילוב ההבנה העמוקה שלו את החברה הישראלית איפשרו לו, כחוד החנית והמוביל של "מערך התודעה" ב"ציר" להעצים את האיום על ישראל פי כמה מגודלו הריאלי.
גם שר החוץ הטורקי הסכים שעל העלמו של נסראללה מן המפה, יהיה קשה לפצות.
הבוקר אומר דברים דומים גם יו"ר הפרלמנט האיראני.
אלה לא אנשים שנהנים להודות בתבוסה או לספר שישראל מנצחת.
אחבר זאת גם לדברים שכתבתי הבוקר בעניין התגובה הרפה עד כה לחיסול נסראללה מצד חזבאללה, דבר בלתי נתפס בעיני רוב הישראלים (ורבים בעולם) עד לפני זמן לא רב.
לנסראללה לא היו כישורים צבאיים מדהימים. הוא לא היה איש צבא. עיקר כוחו נשען על יכולותיו הרטוריות. הוא ידע להלחם עם הפה, והוא השפיע על המזרח התיכון כולו, ובוודאי שעל מדינת ישראל, על הציבור הישראלי, על הצבא ועל הקונספציה.
כעת, משפוצץ הבלון ששמו נסראללה, הציר האיראני נראה כחוש הרבה יותר. חזבאללה אמור להיות חוד החנית של הציר שנהנה מיתרון עצום – גבול משותף עם ישראל. מרחק נגיעה.
למרות כל זאת האיום הנשקף מחזבאללה נראה הבוקר קטן מבעבר בצורה משמעותית וזה עוד לפני שמוצו כל הכלים בארגז הכלים, לדברי הרמטכ"ל.
הציר האיראני מודע לחולשותיו ולכן בחר להשקיע רבות בעולמות התודעה, כדי לייצר חזות מאיימת כלפי חוץ. בפועל, הכלכלה האיראנית כושלת, העוני רב. זו אינה מדינה חזקה. יחד עם זאת, עד כה, איראן מצליחה, באמצעות ההשקעה רבת השנים בתודעה, לייצר תחושה שהיא מעצמה צבאית ברמה עולמית. איני מבטל אותה ואת הישגיה הצבאיים – יש כאלה. אך הם מועצמים פי כמה וכמה מערכם האמיתי. יש נמר של נייר שמסתתר מאחורי החזות המאיימת האיראנית.
את הלקח מ"ניפוח היתר" של חזבאללה צריך להסיק לגבי איראן וביתר שאת.
הגיעה העת לפגוע בראש הנחש. ישראל יכולה לו.
המזרח התיכון מחכה לכך. יש כאן הזדמנות.
הלוואי ואיראן תנסה להגיב על חיסול נסראללה, זה יתן לישראל את כל הלגיטימציה שהיא צריכה…
בהקשר זה אצרף לכם מפי עמית סגל, את הדברים שכתב אמש ג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא טראמפ ויועצו לשעבר, שהיה אחד הגורמים המרכזיים שהביאו לחתימת הסכמי אברהם👇👇
רק תיקון קטן, לחיזבאללה כן היה כוח צבאי משמעותי, זה לא היה רק רטוריקה ותודעה. מה שגופי הביטחון הישראלים עשו היה יוצא דופן. בלי זה המצב היה נראה אחרת וישראל הייתה סופגת נזק כבד. ישר כוח.
תיקון קטן שמפריך את הטיעון והמומחיות של אבו
מעבר לניתוח החלש (שכבר הערנו עליו בעבר) ובולשיט בדיעבד "הבלון ששמו נאסרללה" (אבו כנראה לא לחם ב 2006 או בכלל, פור דאט מאטר) אפשר לטעות ולחשוב שאבו הוא הגורם להצלחות האחרונות. כדי לתקן את הרושם, נזכיר שאבו הוא בסה"כ הד לגורמים הקיצוניים ביותר (בפאתי) החברה הישראלית שלאסוננו מחזיקים בתפקידי שרים — כהנא הקטן וצעקנים לא מעטים בליכוד, כולם עם 0 ניסיון ביטחוני, ורובם גם עם אפס שירות צבאי (כן אנחנו יודעים שאבו היה סגן במודיעין).
לקוראיו הנאמנים של אבו, חשוב להזכיר שההצלחה האדירה היא תוצאה של עבודת רבת שנים של 2 גורמים שאותם קולות אוהבים לתקוף (כדי כמובן להעלים את אחריותו של אחד ראש ממשלה (כעמט) רציף כבר 14 שנה, נתניהו, רב המחדל) — חיל האוויר ואגף המודיעין על יחידותיו (אותם "בוגדים משתמטים" וכו' שהתנגדו להפיכה שריסקה ומרסקת את עצמתה של ישראל). נוסיף גם שאבו לא מבחין בין מדינה קרובה, קטנה, דלה, ונגישה למדינה רחוקה, וגדולה .
כולנו מכירים את המקרה קלאסי בו שעון מקולקל צדק (פעם אחת). כך שלצעוק הפצצה, תקיפה, השמדה, ענישה, היא לא עדות לתעוזה, חשיבה או עמידה איתנה. מי שלא השתכנע מהמשל שיתבונן במקרה חיזבאללה (ואני מקווה שגם איראן) — אמונה עיוורת, שנאת היריב, וזלזול בו הם מתכון לתבוסה ולא לניצחון.
השאלה האם חיסול חסן נסראללה הוא החיסול הכי גדול בעידן המודרני?או שהחיסול למשל של בן לאדן או של רמטכל כוח קודס עי ממשל טראמפ היה יותר רציני ומשמעותי ממנו?
תודה מראש
יש לכפות חילוף אוכלוסייה בין לבנון סוריה, שיעים תמורת סונים, כך שלבנון תהיה חופשית.